העיצוב האנושי הגיע לעולם כשיטה סדורה בשנת 1992 על ידי רא אורו הו. הידע של העיצוב האנושי הוא סינתזה בין האי-צ׳ינג הסיני, מערכת הצ׳אקרות, האסטרולוגיה, והקבלה. העיצוב האנושי נותן לנו מידע על המכניקה ששולטת ביקום כולו, ובאופן יותר ממוקד, מידע על המכניקה שלנו, של בני האדם. ״מכניקה״, בקונטקסט של העיצוב, היא התיאור המכני של זרימת האנרגיה הייחודית של כל אחד ואחת מאיתנו. לכל אדם ואדם יש את המכניקה הייחודית שלו, ולכן העיצוב האנושי נקרא גם המדע של הנבדלות (The science of differentiation), כי כשאנו בהרמוניה עם העיצוב שלנו, אנו יכולים באמת לזהור בתור האדם הייחודי שהוא אנחנו, ולהביא את המתנות שלנו לביטוי בעולם.

​

קריאת מפה של העיצוב האנושי נותנת לאדם הבנה מעמיקה של המכניקה שלו והדרך הבריאה עבורו להתנהל בעולם ולקבל החלטות. התנהלות ״בריאה״ במובן שהיא מייצרת יותר הרמוניה ופחות התנגדות בחיים שלנו. בנוסף, אנו שמים דגש מעמיק על המקומות הפתוחים יותר במכניקה, אלה שיכולים להיות מקור להתניות וגורמים לנו לזוז מעצמנו ולהתרחק מהעצמי האמיתי שלנו. ההבנה של העיצוב הספציפי שלנו מאפשרת למיינד להרפות קצת (או הרבה) אחיזה, ולפנות את הבמה לאינטלגנציה הטבעית של הגוף, ליכולת שלו לנווט אותנו בתוך המורכבות של החיים בחכמה ובתבונה, ולהפוך את החיים שלנו לחיים שיש בהם פחות התנגדות ויותר זרימה.

​

התהליך הזה, מההתנסות שלי, יכול לספק תחושת שחרור מאוד עמוקה. שחרור מהצורך ״לשחק תפקיד״ ולנסות להיות כל הזמן מישהו שאנחנו לא. מתוך חיבור לעיצוב שלנו, יש לנו אפשרות לחוות תחושה חדשה של קבלה עצמית אמיתית של מה שיש, של אהבה עצמית. בחוויה שלי, להתאהב במכניקה שלנו זה אחד הדברים הנעימים שקיימים עבורנו בעולם. המכניקה שלנו מספרת לנו על התפקיד שבאנו למלא בחיים, ומאפשרת הבנה של הפוטנציאל הייחודי שלנו, המתנה הייחודית שיש לנו לתת לעולם. התפקיד והייעוד הם לא תפקידים שניתן לשחק אותם, אלא משהו שמתגלה לנו בפשטות מתוך ההתקרבות לעצמנו ולדרך ייחודית והלא מותנה שלנו.